מה אוכלים גיבורי העל?

צבי הנינג’ה אוהבים פיצה, באטמן חובב סטייקים ונאצ’וס והנוקמים דופקים שווארמה. אבל מה עם גיבור העל שכולנו לוקחים כמובן מאליו? הוא מציל חיים ומאפשר לנו ליהנות מדברים שהיו בעבר נחלתם של עשירים בלבד, אך יש לו טביעת רגל אקולוגית חזקה. זהו סיפורו של הקירור, שמתחיל לפני 3,700 שנה, מקבל טוויסט מהפכני במאה ה-19 בזכות כמה יזמים משוגעים, ועומד לעבור שינוי גדול נוסף בשנים הקרובות

מאת רונן הורביץ

שמתם לב שאוכל תופס חלק משמעותי בסרטי ובחוברות קומיקס? צבי הנינג’ה אוהבים פיצה, המאכל האהוב על סופרמן הוא ביף סטרוגנוף עם קטשופ, באטמן חובב סטייקים ונאצ’וס, וספיידרמן אוהב נקניקיות ואת עוגות החיטה של דודה מאי. האוכל בקומיקס כה משמעותי, עד שמעריצים מסוימים מאמצים את המאכל האהוב על גיבורי העל שלהם. מי יכול לשכוח את השווארמה מהסרט “הנוקמים”, שנתנה דחיפה עצומה לתעשיית השווארמה בארה”ב. 

מה בשבילכם, פרגית או כבש?

בין דמויות הקומיקס והמאכלים מסתתר גיבור-על נוסף שכולם מכירים, אך מתייחסים למה שהוא עושה בשוויון נפש למרות שהוא מציל את חיינו מדי יום. אני מדבר על טכנולוגיית הקירור. משעשע? תחשבו על זה לרגע ברצינות. ללא קירור לא היו פיצות לצבי הנינג’ה, ובאטמן לא היה מקבל את הסטייק שלו, אלא אם הוא היה צד אותו בעצמו. טוב, יותר ברצינות: בחיים האמיתיים הקירור מאפשר לנו ליהנות מפריבילגיות שהיו בעבר נחלתם של עשירים בלבד.

האיש שנכנס לכלא כדי שהבירה שלנו תהיה קרה

זאת יש לדעת, מאכלים קרים ומצוננים אינם המצאה חדשה. הפרעונים במצרים נהנו מפירות מעורבים בקרח שהוגשו בכלי כסף, והאצולה הרומית ידעה להתענג מתערובת מושלגת של פירות ודבש. אפילו המילים ‘סורבה’ ו’שרבט’ מקורן במילה הערבית Sharba, שפירושה ‘משקה’.

איך הצליחו שליטי מדינות חמות להשיג קרח עבור הגלידות שלהם בימים שלפני המקרר והמקפיא? לשם כך נבנו החל בשנת 1,700 לפני הספירה בערך ‘בתי קרח’, שגרסאות שונות שלהם ניתן למצוא בכל רחבי העולם. במקררים החלוציים האלה אוחסנו קרח ושלג שנאספו בחורף, ונשמרו במצבם עד האביב ולעתים אף עד הקיץ.

מקרר עתיק במחוז יזד באיראן (צילום: Pastaitaken, רישיון שימוש CC BY-SA 3.0)

מחיר הקרח עמד ביחס ישיר למרחק ממנו הביאו אותו, ולכן לאורך ההיסטוריה יכלו רק העשירים ליהנות ממנו. המציאות הזאת השתנתה במאה ה-19, הרבה בזכות יזם אמריקאי שאפתן בשם פרדריק טיודור, שעקשנותו סייעה להפוך את הקרח ממוצר יוקרה למצרך יומיומי להמונים. לא מעט בזכותו, עד סוף המאה היה ארון קרח בכמעט כל בית אמריקאי.

הכל החל כאשר לפרדריק הצעיר, תושב בוסטון הקרה, עלה רעיון: הוא ימכור קרח לצרפתים באי הקאריבי מרטיניק. הם ודאי יידעו להעריך את הסחורה הקרירה שתהפוך את מזג האוויר הטרופי ליותר נסבל. וכך, ב-1806 יצאה מנמל בוסטון האוניה הראשונה שהעמיס במוצר הנזיל, למסע שעליו דווח בעיתון “בוסטון גאזט” במילים הבאות: “בלי צחוק – ספינה יצאה מבית המכס בדרכה למרטיניק ובה מטען קרח. נקווה שזה לא יתברר כספקולציה חלקלקה”.

משחק המילים המתבקש התברר כמבוסס, ומסעו הראשון של טיודור נחל כישלון. אך הוא לא התייאש והמשיך בניסיונותיו, תוך שהוא משפר בהדרגה את הבידוד בבטן אוניות היצוא. בשנים הבאות הקטין את כמויות הקרח שאבדו בדרך, והצליח למכור בקובה – הקרובה יותר לבוסטון ממרטיניק – קרח באלפי דולרים. אך ההכנסות לא כיסו את ההוצאות, וטיודור נקלע לחובות כבדים שגרמו להשלכתו לכלא שש שנים לאחר משלוח הקרח הראשון.

אתם כבר יודעים שזה לא עצר אותו: לאחר ריצוי העונש הוא המשיך לשפר את טכנולוגיות היצוא, והחל ב-1816 הפכו עסקיו לרווחיים. בשלב מסוים הביקוש היה כה גדול, עד הקרח הטבעי שנכרה מאגמים ונהרות קפואים בסמוך לבוסטון לא סיפק את צורכי השוק. אך לטיודור זה הספיק: הצמיחה הבלתי פוסקת במכירות זיכתה אותו בכינוי “מלך הקרח” של ארצות הברית.

“מלך הקרח” פרדריק טיודור. מהכלא לתהילת עולם

המקפיא הראשון: הדרך להתמודד עם הקדחת

כדי למנוע מקרח להפשיר יש לבודד אותו מסביבה חמה יותר, כלומר למנוע ממנו  להתחמם. זהו תהליך פשוט למדי, שהספיק לצורכי התעשייה כל עוד היה אפשר לכרות מהטבע קרח מוכן. כאשר החל המחסור נוצר אתגר אמיתי, משום שהקפאת מים היא תהליך מורכב בהרבה, המחייב להוציא את החום מהמים.

את התשתית התיאורטית להקפאה הניח ב-1748 הכימאי וויליאם קולן (Cullen), שהראה שנוזל מתאדה מקרר את סביבתו. במאה השנים שלאחר מכן הגו מספר ממציאים רעיונות למכונות קירור המבוססות על רעיון האידוי, אך הרעיונות לא מומשו. הראשון שעשה זאת בפועל היה רופא שניסה לפתור בעיה אחרת לחלוטין – להילחם בקדחת קטלנית.

ד”ר ג’ון גורי (Gorrie), שנולד בקאריביים להורים ממוצא סקוטי וגדל בצפון קרוליינה, למד רפואה בפייפילד ניו יורק. ב-1833, לאחר סיום לימודיו, החליט להשתקע בעיר אפלצ’יקולה שבפלורידה ולהקים בה מרפאה. ב-1841 פרצה בעיר מגיפת ‘קדחת צהובה’, ששיעור התמותה של מי שנדבקו בה הגיע ל-70%. גורי לא ידע אז שווירוס המועבר באמצעות יתושים הוא הגורם למחלה, אך הבחין שהיא נפוצה בעיקר בעונות החמות והסיק שלאוויר חם יש קשר להתקדמותה.

הוא החל לנסות שיטת טיפול חדשנית: הוא תלה סל מלא בקרח מעל החולים, ומכיוון שקור יורד כלפי מטה נוצר מעין ‘מיזוג אוויר’ בסיסי. למרות שבאותן שנים מחירי הקרח היו נמוכים מבעבר, הרבה בזכות פרדריק מיודענו, עדיין היה מדובר במוצר יקר, ודאי בכמויות שלהן נזקק גורי. לכן החליט הרופא לבנות מכונה שתייצר קרח, על בסיס הרעיונות התיאורטיים שהתגבשו מאז קולן. הבאות גורי נשאב כה חזק לאתגר הקרח, עד שב-1845 עזב את העיסוק ברפואה.

ב-14 ביולי 1847, ביום הבסטיליה, הפתיע הקונסול הצרפתי בפלורידה את אורחיו בכוסות שמפניה מצוננות בקרח, פינוק שההנאה ממנו באמצע הקיץ נתפסה כמעט כנס. מה שהאורחים לא ידעו זה שהקרח אינו מיובא, אלא נוצר במכונה שהמציא גורי. אף שגורי קיבל את הפטנט על מכונת הקרח שלו רק ב-1851, חגיגת יום הבסטיליה ארבע שנים קודם לכן יכולה להיחשב יום הולדתו של גיבור העל שלנו, הקירור, שכבר מערש לידתו נועד להציל חיים.

להסתמכות על קירור יש גם מחיר

אחד המדדים לקידמה של מדינה הוא שיעור האזרחים העוסקים בייצור מזון. ככל ששיעורם גדול יותר, המדינה פחות מתקדמת, ולהיפך. יש בכך היגיון פשוט: ככל שהאדם יותר משוחרר מסיפוק צורכי הישרדות כמו מזון, יש לו יותר זמן לצמיחה ולהתפתחות. במונחים כלכליים מדובר בפריון, בתוצר לאומי וביצוא. תעשיית מזון מפותחת, אם כן, היא תנאי לצמיחה כלכלית, ותעשייה כזאת לא היתה מתאפשרת ללא קירור מודרני.

אך גם לגיבור העל המודרני יש את ה’קריפטונייט’ שלו, ונקודת התורפה הזאת היא צריכת אנרגיה. נכון הוא שהאנרגיה כיום זולה וזמינה וזמינה יחסית, אך ישנם שלושה “פרשי אפוקליפסה” המאיימים על היכולת להסתמך עליה. הראשון הוא שאלת מקורות האנרגיה; אם לא נשכיל לעבור למקורות טבעיים, כמו שמש, מים ורוח, נגיע לנקודה שבה הדלקים הפוסיליים המשמשים לייצור חשמל יתמעטו ומחירם יעלה.

איום נוסף נשקף מההתחממות הגלובלית. כל מעלה נוספת גורמת לעלייה דרמטית בצריכת האנרגיה, במיוחד בקירור. לאור זאת שבשנים האחרונות נמדדו כמה שיאים רצופים של שיאי טמפרטורות, מדובר במשתנה חשוב. רק לאחרונה נרשם בישראל שיא כל הזמנים בצריכת חשמל, ואם המגמה תימשך ללא מתן מענה עלויות האנרגיה יטפסו.

האיום השלישי, הקשור לשני, הוא זיהום הסביבה ופליטת גזים לא ידידותיים היוצרים את אפקט החממה. נחתמו בעולם מספר אמנות לצמצום גזי החממה, וגם ישראל חתומה עליהן, אך עד כה הרבה נאמר ומעט מאוד נעשה. מדיניותו של טראמפ, שהחליט שארה”ב תפרוש מהסכם פאריס, היא הליכה לאחור.

בנקודה הזאת, כמו שקורה תמיד בשעת צרה, כשהעולם זקוק לו במיוחד – נולד גיבור-על חדש. לגיבור הזה קוראים התייעלות אנרגטית, אך את הסיפור שלו נספר ב’קומיקס’ נפרד.

שילוב נכון של ייצור חשמל באמצעות אנרגיות ירוקות מלוחות סולאריים ומטורבינות רוח – יביא לירידה ניכרת בזיהום האוויר הנגרם בזמן ייצור חשמל. בעולם כבר עברו לשילוב הזה. ובישראל?

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

מחקר חדש בדק את הקשר בין סופות מהסוג שגרמו לשיטפונות ההרסניים בנגב לבין הטמפרטורה בישראל, ומצא שבמזג אוויר חם יותר נצפו דווקא סופות עוצמתיות יותר. איך ייראו הסופות הללו בעקבות שינוי האקלים?

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

מזג אוויר הקיצוני שפקד את ישראל בימים האחרונים וגבה את חייהם של רבים, הוא רק ההתחלה. אם לא נפעל כדי לבלום אותו, משבר האקלים העולמי יהפוך את האירועים האלה לשכיחים ולחזקים יותר

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

 

מנתוני מאזן האנרגיה שהתפרסמו בסוף חודש פברואר 18 ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי השימוש בגז טבעי לייצור חשמל עלה ב-2016 ב-21% והשימוש בפחם ירד ב-15%.

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

10 המחקרים הסביבתיים הישראליים המסקרנים ביותר של השנה

מה אומר לכם צירוף הספרות 3.14? עבור אוהבי המתמטיקה מדובר בקירוב של פאי, מספר טהור המייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו. עבור חובבי ההיסטוריה ה-14 במרץ הוא תאריך הלידה של אחד מגדולי הפיסיקאים בתולדות המין האנושי, אלברט איינשטיין. בלוח השנה שלנו התאריך הזה מסומן בעיגול ולידו נכתב “יום המדע הבינלאומי”, שבו אפשר וצריך לציין הישגים מדעיים מרתקים, שייתכן שיידחקו לשולי תשומת הלב הציבורית ב-364 הימים האחרים בשנה.

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

דו”ח חדש קובע שמחירי הפקת אנרגיה מתחדשת ירדו השנה לראשונה בארה”ב מתחת למחירי אנרגיה ממקורות מתכלים כמו פחם. האם התכנית החדשה של רשות החשמל להצבת פאנלים סולאריים על הגגות מסמנת את המפנה גם בארץ?

להמשך הכתבה לחץ/י כאן

מערכת ניו-טק

מהי “התייעלות אנרגטית”? “אנרגיה מעצם מהותה היא משאב הוליסטי, המקיף את מכלול חיינו המודרניים. אנו נסמכים עליה, יוצרים בעזרתה, ובמובנים רבים תלויים בה. עלות הפקת אנרגיה אינה מסתכמת במחיר חבית הנפט הגולמי או במחיר טון פחם, אלא גם במחירים פוליטיים ומדיניים רבים ומשמעותיים וכן במחירים סביבתיים ובריאותיים הקשורים בתהליך הפקת האנרגיה. באופן כללי התייעלות אנרגטית יכולה לבוא לידי ביטוי בהקטנת צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפוקה, או לחילופין בהגדלת התפוקה מבלי לגדול בצריכת החשמל. במובן המפורט יותר, התייעלות אנרגטית הינה סדרה של תהליכים, המכוונים ללמידה של מערכות צורכות חשמל, ובעקבותיהם ביצוע מספר שינויים טכנולוגיים והנדסיים שמיועדים להביא להפחתת הצריכה באופן שאינו פוגע בפעולתן. תהליכים אלו עשויים להתבצע במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי כגון בבנייני קומות, בתי מלון, מפעלים, מוסדות ציבוריים וקניונים. במגזר התעשייתי בולטת במיוחד צריכת חשמל המיועדת להפעלת מערכות קירור, אשר מטרתן עשויה להיות שימור מוצרים או הבטחת תקינותה של פעילות ממוכנת. יש לציין כי התייעלות אנרגטית בתעשייה מושגת על פי רוב בעזרת חברות מקצועיות המסייעות בלמידת המערכות, ובנקיטת אמצעים כדוגמת שדרוגים, או הסטת עומסים בהתאם למסלולי חברת החשמל”.

סלביק גרויסמן, מנכ"ל חברת "GVK פתרונות קירור"

סלביק גרויסמן

מה תוכל לומר על המודעות בארץ ובעולם לחשיבות ההתייעלות? “בעשורים האחרונים גוברת המודעות הציבורית באשר לנזקים סביבתיים הנגרמים בתהליכי הפקת החשמל. זאת לצד ירידה בכמות המשאבים הזמינים, לעומת עלייה ברמות הצריכה וכמובן גם במחירים. בשל סיבות אלו מקנות מדינות ברחבי תבל חשיבות גדולה לעידוד תהליכי התייעלות אנרגטית בתעשייה, וביניהן גם ישראל. הנה כמה דוגמאות ליישום תהליכי ההתייעלות האנרגטית ברחבי העולם. הדוגמאות משקפות את הלך הרוחות ואת ההחלטות החשובות בתחום זה בשנים האחרונות: • ארצות אירופה, ובראשן אנגליה, גרמניה, הולנד ודנמרק, מנהיגות בעקביות בחמש השנים האחרונות מדיניות המעודדת את ההתייעלות האנרגטית. • נשיא ארה”ב לשעבר, ביל קלינטון, הקצה תקציב של 5 מיליארד דולר בעזרת חמישה בנקים מממנים, ליישום תהליכי התייעלות אנרגטית בבנייני משרדים בעשר ערים מובילות בעולם. 40 ערים נוספות מחכות להצטרף לפרויקט שיתרחב לעולם כולו. • קליפורניה מציגה מאז משבר הנפט של שנות השבעים ועד היום את תהליך ההתייעלות האנרגטית המתמשך כחלק אינטגרלי מהתרבות שאותה היא מעוניינת לאמץ. מדינה זו משמשת מודל למדינות החמות בארה”ב (הדומות לישראל מבחינה אקלימית) ושומרת על צריכת אנרגיה קבועה לנפש בארבעים השנים האחרונות, למרות גידול מתמשך בהכנסה לנפש. • רשת השיווק הגדולה בעולם “וול־מארט” MART־WAL יישמה תרבות התייעלות, תוך שיתוף כל הגורמים שיש להם אינטראקציה עם הרשת – עובדים, ספקים, לקוחות ושותפים עסקיים. הרשת קבעה יעדים לחיסכון, ובהם יעד התייעלות של 25% לפחות בצריכת האנרגיה של החנויות הקיימות ושל 30% בחנויות חדשות. • רשת המלונות Starwood המנהלת 700 בתי מלון ברחבי העולם, השקיעה 13.1 מיליון דולר בהקמת מערכות טכנולוגיות להתייעלות. תהליך התייעלות זה קוצר חיסכון שנתי של 4.7 מיליון דולר. • בשל המדיניות האנרגטית בדנמרק, מדינה בסדר גודל דומה לזה של ישראל, מקורן של רוב המשרות הנוספות לשוק מעגל העבודה הוא בפלח האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית ובשימוש הולך וגדל באנרגיה נקייה. התוצר במדינה צמח בקרוב ל־%50 בחמש השנים האחרונות ולווה באפס אחוזי גידול בצריכת האנרגיה. “הדוגמאות מעידות על הפוטנציאל העצום הגלום בתהליכי ההתייעלות האנרגטית. פוטנציאל הבא לידי ביטוי זה שנים אחדות ברחבי העולם, ולישראל הוא זולג אט־אט. עקב כך אפשר לקבוע כי הפתרון למצוקת האנרגיה בעולם ובישראל הוא בטכנולוגיות ובתהליכים זמינים שיישומם יביא לידי מהפכה בצריכת האנרגיה, הגנה על איכות הסביבה, תעשייה ‘ירוקה’ יותר ורווח כספי זמין ומוחשי”.

השואת חיסכון בקוטשאיך מבצעים את ההתייעלות האנרגטית בתעשייה, הלכה למעשה? “בעלי עסקים ומפעלים תעשייתיים יכולים להביא להפחתה בצריכת החשמל באופן עצמאי, על ידי נקיטת מספר צעדי התייעלות בתחומי המיכון וההתנהלות הכללית. עם זאת, בחלק גדול מהמערכות לא ניתנה תשומת לב לנושא ניהול האנרגיה. למשל, במערכות קירור אשר בדרך כלל מתוכננות להתמודד בטמפרטורות גבוהות כאלה שאנחנו מכירים בקיץ הישראלי, אבל לא יודעות לנצל את הקור של החורף להקטנת צריכת החשמל. הדרך הטובה ביותר להשגת התייעלות אנרגטית עוברת דרך חברות המספקות שירותי ניטור באמצעות טכנולוגיות חדישות, ומבצעות מספר שינויים מהותיים במרכיבי העסק. כך, למשל, נעשית בדיקה מקיפה של המנועים והמערכות, לצד פעולות המובילות לצמצום צריכת האנרגיה שלהם מבלי לפגוע בתפוקתם, על ידי הבחנה בצרכי העומס ובתקלות סמויות, או הוספה של שדרוגים. כמו כן, אנשי המקצוע יבצעו התאמה אופטימאלית של זמני הפעלת אמצעי הקירור לאור תעריפים ומסלולים שונים של חברת החשמל, ויציגו בפני בעלי העסק אופני התנהלות חסכוניים יותר כגון הסדרי השלת עומסים ושימוש בגנראטור. אפשרות נוספת קשורה למחזור החום של גופי הקירור והמכונות, אשר בדרך כלל אינו מנוצל ויורד לטמיון”.

אילו טכנולוגיות ופיתוחים הנדסיים משמשים אתכם ליצירת התייעלות אנרגטית? “כיום, לטכנולוגיה ולחשיבה מחוץ לקופסה יש משקל קריטי למי שרוצה לייעל את מערכות הקירור התעשייתיות שלו. ראשית, בכל מערכת קירור מתקדמת שמותקנת כיום מותקנים גם בקרים, רגשים, שסתומי התפשטות אלקטרוניים. הרעיון הוא לדעת לנצל ולהיעזר בצורה חכמה בכל הידע הטכנולוגי הזה. למשל, לדעת להתאים את הפעילות של המערכת לטמפרטורה הסביבתית, או לסנכרן בין הפעילות התקינה של מערכות הקירור לבין הפעילות והדרישות בשטח. “לכל בקר יש תוכנה ואלגוריתמים שמגיעים מבית החרושת. ב-GVK יודעים להתאים את התוכנה ולבנות באמצעות הציוד אלגוריתמים חכמים שמאפשרים נצילות גבוהה יותר וחיסכון משמעותי. כך, למשל, אצל אחד מלקוחותינו התקנו לאחרונה מערכת בקרה חכמה, ולאחר שהתאמנו אותה לפעילות שלו הוא מצליח לחסוך למעלה מ-30% מעלויות החשמל. “אנחנו גם מתכננים בעצמנו מערכות חדשות באופן לא מקובל. היכולת שלנו לתכנן הנדסית מערכת קירור מתוך חשיבה מראש על ההתייעלות האנרגטית, מאפשרת לנו לתת פתרונות פורצי דרך שלא יושמו כמותם לפני כן בישראל”.

אתה יכול לספק דוגמה לכך? “למשל, לאחרונה נתבקשה החברה להקים עבור מפעל בשר חדש את כל מערכות הקירור. הצורך של מפעל הבשר כלל תמהיל מגוון של מערכות, לרבות שוק פריזר, חדרי קירור, חדרי הקפאה, ומיזוג תעשייתי. במקרה שכזה, הפתרון האורתודוקסי הוא בדרך כלל לתת מענה קירור לכל צורך בנפרד. צורת חשיבה מיושנת זו אכן תספק מענה, אבל היא אינה לוקחת בחשבון את הצורך והרצון של הלקוחות כיום גם להקים מערכות חסכוניות ויעילות בצריכת החשמל שלהם. במקרה הנ”ל, תכננו מערכת מרכזית שתיתן מענה מלא לכל הצרכים של הלקוח, כמו כן אנחנו מתקינים בקרים ומוני אנרגיה לכל צרכני החשמל ולא רק למערכות הקירור. כל זאת, יאפשר לנו באמצעות תוכנת ניהול ייעודית לקבל מפה אנרגטית מלאה של המפעל. מלבד העיסוק בשאלה כמה אנרגיה המערכות צורכות, חשוב לנהל את האנרגיה הסגולית. כלומר, להיות מסוגלים לכמת כמה קווט”ש עולה לייצר כל טון בשר. התפיסה הזו היא מהפכנית.

“דבר נוסף, אנחנו לא מסתפקים ביחידות סטנדרטיות, אלא מתכננים ומזמינים יחידות מותאמות בהתאמה אישית, על פי הצרכים של הלקוח וההתאמות ההנדסיות הנדרשות. לדוגמה, פיתחנו מתקן אשר מאפשר למחזר את הקור הכלוא במקררים. המיתקן מאפשר לנו לפתור בעיות שורש במערכות קרור ישנות ולמקסם את הפוטנציאל שקיים במערכת. זה מה שמאפשר לחסוך ללקוח למעלה מ-30% מצריכת החשמל או לחילופין להעניק לו 50% יותר תפוקה” .

אהרוני לזרוביץ' - twoday.co.il

כלכלה ירוקה : חברת GVK פתרונות קירור מסייעת למפעלים להיערך לעונה החמה ולייעל את צריכת החשמל.

לפני שבועות ספורים סיירה משלחת מטעם איגוד החברות לאנרגיה ירוקה בישראל, בראשם איתן פרנס (מנכ”ל האיגוד) וארנון פרץ (סמנכ”ל תפעול ורגולציה) בחדרי הייצור והקירור של מפעל “גידרון תעשיות בע”מ” בחולון ומפעלי הענק ת.מ.מ (תעשיות מזון למטוסים, נתב”ג). המשלחת התלוותה לאנשי המקצוע של חברת GVK פתרונות קירור, סלביק גרויסמן (מנכ”ל) ורונן הורביץ’ (סמנכ”ל שיווק), העוסקים בתחום ההתייעלות האנרגטית, והתרשמה מהמהפך שחוללו הפטנטים של GVK בנתוני צריכת החשמל של המפעלים הוותיקים, הנדרשים לקירור תעשייתי מאסיבי, ועל כן “זוללים” אנרגיה.

באופן כללי התייעלות אנרגטית יכולה לבוא לידי ביטוי בהקטנת צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפוקה, או לחילופין בהגדלת התפוקה מבלי לגדול בצריכת החשמל. במובן המפורט יותר, התייעלות אנרגטית הינה סדרה של תהליכים המכוונים ללמידה של מערכות צורכות חשמל, ובעקבותיהם ביצוע מספר שינויים שמיועדים להביא להפחתת הצריכה באופן שאינו פוגע בפעולתן.

ת.מ.מ – (תעשיות מזון מטוסים) הינה החברה המובילה בישראל בתחום המזון הכשר לחברות התעופה. עד לשנת 2006 נהגה ת.מ.מ לצאת במכרז למתן תחזוקה שוטפת למערכות הקירור. עקב קצב הגידול והתפתחות המהירה של החברה, גדל גם הצורך שלה בקירור. כיום, במתחם החברה בנתב”ג, פועלות למעלה מ-100 מערכות קירור. בסוף 2006 שונתה המתכונת לשירותי תחזוקה למערכות הקירור וחברת GVK נכנסה לשיתוף פעולה צמוד ומסודר בשרות ואחזקה כוללים. המטרה הייתה ליצור תכנית תחזוקה רב שנתית אשר בד בבד עם התחזוקה השוטפת, נקבעו יעדי שדרוג וחיסכון. קצב הגידול המהיר של החברה והצורך ההולך וגובר בפתרונות קירור גרר יחד איתו גם עליה מוגברת בצריכת החשמל. במהלך עשר השנים האחרונות הכפילה ת.מ.מ את כמות מנות המזון אותן היא מייצרת. כאשר מ-3,110,798 מנות ב-2004 בשנת 2015 כמות המנות טיפסה 5,849,491. הודות לתוכנית עבודה מתוכננת ושיטתית הצליחה ת.מ.מ להקטין באופן משמעותי את צריכת החשמל של מערכות הקירור וזאת למרות שהיא כמעט הכפילה את מספר המנות שהיא מייצרת. ניתן לראות בגרף את החיסכון המצטבר במהלך 9 השנים האחרונות שבהן חסכה החברה יותר מ-20 מליון קילווט שעה או 8,407,022 ₪.

בעשורים האחרונות גוברת המודעות הציבורית באשר לנזקים סביבתיים הנגרמים בתהליכי הפקת החשמל. זאת לצד ירידה בכמות המשאבים הזמינים, לעומת עלייה ברמות הצריכה וכמובן גם במחירים. בשל סיבות אלו ממשלת ישראל והרשויות השונות מקנות חשיבות להפחתת צריכת החשמל בענפי התעשייה.

לדברי סלביק גרויסמן, “בחלק גדול מהמערכות התעשייתיות בארץ, לא ניתנה תשומת לב לנושא ניהול האנרגיה. למשל, במערכות קירור אשר בדרך כלל מתוכננות להתמודד בטמפרטורות גבוהות כאלה שאנחנו מכירים בקיץ הישראלי, אבל לא יודעות לנצל את הקור של החורף להקטנת צריכת החשמל. הדרך הטובה ביותר להשגת התייעלות אנרגטית עוברת דרך חברות המספקות שירותי ניטור באמצעות טכנולוגיות חדישות, ומבצעות מספר שינויים מהותיים במרכיבי העסק. “היעד של החברה”, אומר גרויסמן, “הוא לחסוך מיליארד ש”ח למשק הישראלי”.

איילה מיכאל - אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל בע"מ

ביצוע מוצלח של תהליך התייעלות אנרגטית תלוי במכלול גורמים, אך בראש ובראשונה, נדרש ליווי של מומחים, בעלי ניסיון מוכח בפרויקטים דומים. בעלי עסקים ומפעלים תעשייתיים יכולים להביא להפחתה בצריכת החשמל גם באופן עצמאי, אך הדרך הטובה ביותר להשגת התייעלות אנרגטית עוברת דרך חברות מקצועיות. עם זאת, חלק גדול מהמנהלים ובעלי העסקים מרגישים שהם רוכשים “חתול בשק”, מסביר ויאצסלב (סלביק) גרויסמן, מנכ”ל GVK מערכות קירור. הם אינם יודעים מראש מה יהיו תוצאות התהליך, מה יהיה השיפור ובכמה תגדל הנצילות של המערכות.

תכנית ההתייעלות שמבצעת חברת GVK פתרונות קירור מבוססת על ניסיון של למעלה מ-15 שנים בתחום ומכוונת לניצול מלוא הפוטנציאל ואופטימיזציה של המערכות, תוך רתימת הידע, החדשנות הטכנולוגיות והציוד המתקדמים ביותר לטובת הלקוח. הניסיון שצברה החברה מוכיח כי השקעה במערכות מורכבות הינה רווח נקי המתגלם בחסכון בהוצאות האנרגיה ולכן, מתחייבת החברה ללקוחותיה להחזר השקעה מלא בתקופה קצרה.

החברה מציעה ללקוחותיה אחריות על היעילות, הניתנת על הנתונים מיד עם סיום העבודה ואחריות נוספת על הגדלת הניצולת והיעילות בשנה שלאחריה. לפני תחילת העבודה מקבל הלקוח תחזית של אחוז ההתייעלות האנרגטית אותה ניתן יהיה להשיג בסיום התהליך, המבוססת על הכרת המערכות של הלקוח, לימוד צרכיו והפוטנציאל להתייעלות אנרגטית של החברה. הלקוח יכול לחשב את החזר ההשקעה (ROI) ולבחון בתוך כמה זמן העסקה משלמת את עצמה.

ויאצסלב (סלביק) גרויסמן, מנכ”ל GVK מערכות קירור: “נכון שהתייעלות אנרגטית היא לא פעם כותרת, אבל בזכות הניסיון והידע שלנו אנו בטוחים בהצלחותינו. אנו יודעים להצביע על מפעלים וחברות שם הורדנו את צריכת האנרגיה ב 50% למשך שנים – יש כאן חסכון כספי ניכר ללקוח ותרומה לאיכות הסביבה. אני מוכן להתחייב בפני כל לקוח שנוכל לתת לו מענה איכותי יעיל ושיגדיל את הרווחיות של החברה.”

חברת GVK פיתחה שיטה פורצת דרך להתייעלות אנרגטית של מערכות קירור, הקפאה ומיזוג אוויר מכל הסוגים וחסכון של עד 70% בהוצאות החשמל, לצד שמירה על איכות הסביבה. בנוסף, מקנה ללקוחותיה כלים לניהול יעיל של מקורות האנרגיה ובעיקר – שקט תעשייתי. לאור הביטחון במוצריה החליטה החברה כי במידה וההשקעה לא תוחזר – תחזיר את כספי הלקוח.